1856-1899
ההתחלה
לפני שבתי ספר ציבוריים היו חלק מלימה, ילדים רבים התחנכו בבית. כמה משפחות אמידות שלחו את ילדיהן לבתי ספר במזרח. אחרים למדו בבתי ספר מנויים, שבהם ההורים שילמו למורה לפי מספר המקצועות שילדם למד. בקדנציה טיפוסית של 13 שבועות, מורה הרוויח $3 עבור כל תלמיד שלוקח קריאה, איות, כתיבה וחשבון.
מנהלי בית ספר כגון ג'ון וורד לימדו כ-25 תלמידים בבית המשפט הישן בעץ של לימה בשנת 1832. עד 1852, הביקוש לבתי ספר גדל. האקדמיה בלימה שגשגה כבית ספר פרטי עד 1856.
בשנת 1853 העביר בית המחוקקים של אוהיו חוק ל"שיפור התקנות של בתי ספר בערים ובעיירות". באביב 1856 נערכו בחירות מקומיות לאימוץ הארגון המוצע של בית המחוקקים במדינה של בתי ספר ציבוריים. עם המעבר המקומי שלו, בתי ספר ציבוריים - לימה יוניון בתי ספר - החלו בספטמבר 1856.
שיעורי בית ספר ציבורי ראשונים
שיעורי בית הספר הציבוריים הראשונים של לימה נערכו במרתף הכנסייה האפיסקופלית המתודיסטית (כיום הכנסייה המתודיסטית המאוחדת טריניטי) בפינת הרחובות מרקט ומערב.
בשנת 1858, בניין בית הספר הראשון בלימה עלה 20,000 דולר. הבניין בן שלוש הקומות, 12 חדרים, שנקרא לימים בניין המערב, ניצב בכיכר הרחובות היי, צפון, פירס ומקדונל. בשנת 1860 אומץ קורס תיכון בן ארבע שנים. ההתחלה הראשונה של בית הספר התיכון בלימה התקיימה ב-3 ביוני 1864 והמספר המחוזיים הגיע ליותר מ-500.
בניין מזרח
עד 1871, מערכת בתי הספר גדלה מדי לבניין אחד והבניין המזרחי נבנה ברחוב צפון פיין תמורת 46,000 דולר. בבניין הלבנים בן שלוש הקומות היו 14 חדרים, חדר כינוס ומשרדים למנהל ולמפקח. התיכון התקיים בקומות העליונות וכיתות יסוד בקומה התחתונה.
עם גילוי הנפט בשנות ה-80, לימה צמחה במהירות. אנשים הגיעו מכל עבר. עבור בתי הספר של איגוד לימה, זה היה אומר יותר תלמידים וצורך בבניינים נוספים. ההרשמה הגיעה ל-1800, עם 30 או יותר בפקולטה.
בניין בום
בית הספר לינקולן ברחובות וין ואליזבת היה בניין בית הספר הציבורי השלישי שנבנה בשנת 1882. זה היה בניין לבנים בן שמונה חדרים. בשנת 1888, בית הספר אירווינג נוסף ברחובות גרנד אווניו ונורת' אליזבת' וב-1890 הושלמה בתי הספר היסודיים לואל וושינגטון, ברחוב ווסט ספרינג וברחוב סאות' פיין, בהתאמה.
בית הספר Whittier בן ארבעה חדרים נבנה בשדרות ריס בשנת 1891 והורחב לשישה חדרים בשנת 1905. בית הספר Longfellow נבנה בפינת הרחובות Shawnee ו-Market בשנת 1892.
בשנת 1897 נבנה בית הספר אמרסון ברחוב נורת' ג'פרסון ובית הספר סולאר אווניו, בית הספר ריצ'רדסון ובית הספר מקינלי בעקבותיו בתחילת המאה. בית הספר Whittier בן ארבעה חדרים נבנה בשדרת ריס בשנת 1891 והורחב לשישה חדרים בשנת 1905.
טורנדו הורס את הבניין המזרחי
ב-24 בספטמבר 1898, סופת טורנדו הרסה את הבניין המזרחי ברחוב צפון פיין. דיווחים היסטוריים מזכירים את הנזק: "טורנדו צמח בשמים ופגעה בבניין המזרחי. הפעמון של אלפיים פאונד זרק דרך שלוש קומות אל המרתף. אם הסופה הייתה מתרחשת ביום לימודים, 300 ילדים היו נמחצים. הבניין נהרס ללא תקנה".
לאחר מכן, נערכו שיעורי תיכון בבניין הולנד בפינה הדרום מזרחית של הרחובות הראשיים והתיכון. שיעורי יסוד התקיימו בכל מקום שהיה פנוי עד שבית הספר גארפילד נבנה באתר הבניין המזרחי לשעבר ב-1899.
1900-1949
Lima High School
At the turn of the century a new high school was needed and controversy brewed over where to locate it. The Board of Education decided to locate the high school between McDonel and Pierce streets with the building facing High Street.
Lima High School, later to become known as Central High School, took 182 days to complete. The building opened in 1905 and cost $75,000. Today the Federal Building occupies that site.
Franklin Elementary School occupied the North Street portion of the Central High School site although the schools were not joined for another 20 plus years.
Horace Mann School at Jameson and Rice Avenues was originally The Lima College. In 1908 the Lima City Board of Education purchased it to use as an elementary school.
South High School
The population in Lima continued to grow. Lima High School was overcrowded and residents in the south part of Lima wanted a high school nearby for their children.
In 1917, the South High School building cost $247,000 to construct. Architect Thomas McLaughlin dedesigned South High School and other Lima landmarks including the Hughes-Russell mansion - part of the West Market Street Golden Block in the late 1800s and now home to the YWCA - Memorial Hall, and Lima Stadium between North Street and Bellefontaine Avenue. McLaughlin was a Lima Schools and Columbia graduate.
Cross Town Rivalries
The Central High School building expanded in 1917 with the addition of an administration building, auditorium and gymnasium. This expansion connected Central to the Franklin Elementary building.
Six years later, building programs started again. In 1923, Jefferson and Roosevelt Schools were built and in 1924 construction started on a new Faurot School. The first Faurot School was an eight-room mansion acquired from the Baxter family, relatives of Lima millionaire Benjamin Faurot.
With two high schools, cross-town rivalries were sure to happen. The first South/Central football game was played in Lima Stadium on Thanksgiving Day, November 26, 1936. Lima Stadium was dedicated that day and recently has undergone many improvements.
Lima Stadium was built through the Work Progress Administration with the Board of Education paying 55 percent and the federal government the remainder. The total cost of the construction was $63,855.13. In March 2002, Lima Stadium was placed on the National Register of Historic Places. A renovation project began in 2014, followed by the school board voting to change its name to Spartan Stadium. It was an effort to continue the momentum of a renewed Spartan pride and spirit.
Major Building Project Begins
Education continued to grow and improve in Lima and the district’s construction phase began again with Superintendent Gordon Humbert. In 1947, Lima residents approved a $3 million bond issue to replace seven schools with six new ones.
Lincoln, Irving, Horace Mann, Lowell, and Emerson Schools were replaced. Washington and McKinley Schools were combined into one new building.
Dedications
Lincoln, Lowell and Irving were dedicated in 1950, the rest of the schools in 1951. Located on Calumet Avenue, Washington-McKinley was the largest of the six new elementary schools.
Next on the agenda—the construction of Lima Senior High School. For 10 years, the Board of Education studied the idea of combining Central and South High Schools’ students. The recommendation was to build on the 10-acre tract of land off of Pierce Street, land already owned by the schools.
1950-1989
תיכון מקורי לימה
ב-1951 הלכו המצביעים לקלפיות כדי להכריע את גורלו של בית ספר תיכון בסך 3.5 מיליון דולר. ההיטל עבר בדוחק. חלק מהתושבים ביקשו ספירה חוזרת של 13 מתחמים שנויים במחלוקת, אך מכיוון שהיה צריך לספור מחדש את כל המחוזות, השופט קבע שאין ספירה חוזרת.
הטיגריסים הדרומיים והדרקונים המרכזיים הפכו במהרה לספרטנים הבכירים של לימה. בית הספר התיכון הבכיר לימה נפתח בשנת 1955 וכולל 63 כיתות, חדר כושר עם 4,200 מקומות ישיבה, אודיטוריום עם 1,100 מקומות ישיבה וקפיטריה עם 600 מקומות ישיבה. עלות בנייתו עלה 3,466,250 דולר וטקסי הקדשה נערכו באוגוסט 1955.
ההרשמה לבית הספר של לימה המשיכה לגדול. ב-1955 היו 14 מבנים יסודיים והדרום והמרכז הפכו לחטיבות ביניים. בשילוב עם בית הספר התיכון החדש בלימה, סך ההרשמות במחוז היה 9,275 תלמידים. היה צורך בבית ספר יסודי נוסף בצד המערבי של לימה. בית הספר היסודי Westwood ב-Cable Road נפתח בשנת 1960. זה היה הבניין החדש הראשון במסגרת תוכנית Pay-As-You-Go-Plan שאושרה על ידי הבוחרים ב-1957.
אש מרכזית
בשנת 1962, בית הספר היסודי אדיסון, שהצטרף לחטיבת הביניים הדרומית, הוקדש. בתי הספר Whittier ו-Irving הוסיפו תוספות חדשות בשנת 1963. באותה שנה, נבנה מרכז חינוכי בשדרות קאלומט בעלות של 150,000 דולר, והעביר את משרד המפקח ממרכז חטיבת ביניים.
עד 1965, המחוז הגיע לרישום של כמעט 11,000 תלמידים. שנת הלימודים ההיא סימנה גם שינוי במנהיגות וד"ר ארל מקגוברן הפך למפקח החדש.
ד"ר מקגוברן כיהן בתפקיד זמן קצר כאשר ב-27 בפברואר 1966 נשרף סנטרל. הקפיטריה ו-31 כיתות נהרסו. שבעים ושניים לוחמי כיבוי נאבקו בשריפה בהיקף של 1.4 מיליון דולר במשך שבע שעות. מתנדבים נשאו רישומי בית ספר וסחורות אחרות שניתן להציל מהבניין.
השריפה ידועה בתור השריפה ש"שינתה את לימה". המחוז החליט שלא לבנות מחדש את סנטרל, אלא בנה שני חטיבות ביניים חדשות ארבע שנים מאוחר יותר.
חטיבות ביניים חדשות
מיד לאחר השריפה, לימה סניור יצאה למפגשים משולשים כדי להכיל את כל התלמידים. חלק מהתלמידים למדו בבית הספר ב-6 בבוקר, אחרים בלילה. המועצה הייתה צריכה לפעול. בנובמבר 1966 אישרו הבוחרים היטל לבניית שלושה בתי ספר חדשים ובניית תוספות בארבעה אחרים. פאורו, לואל, ג'פרסון ורוזוולט הוסיפו תוספות חדשות. הבניין המקורי של Whittier נהרס והתוספת משנת 1963 חוברה לתוספת חדשה.
שני חטיבות ביניים חדשות נבנו - חטיבת ביניים לימה ווסט בקולג' ושדרות הייזל בשנת 1968, ותיכון חטיבת ביניים לימה צפון ברחובות O'Connor ו-West בשנת 1969. כל בניין עלה כ-1.3 מיליון דולר לבנייתו.
בניית הבניינים החלה שוב בשנת 1971. המדינה אישרה התאמה של כספים לאגף מקצועי של 1.4 מיליון דולר בלימה בכיר. במהלך 25 השנים הבאות, חלק מבנייני בית הספר עברו שיפוץ ואצטדיון לימה עבר שיפוץ כולל מסלול חדש בכל מזג אוויר.
1990-הווה
בניה חדשה
בניית בית ספר חדש לא הייתה על הפרק עד 1999, כאשר לימה הייתה בין המחוזות הראשונים שהפכו זכאים למבני בית ספר חדשים באמצעות ועדת בית הספר של אוהיו (OSFC). OSFC הציע לממן כ-90 אחוז מהעלות.
בנובמבר 1999 עברה הנפקה של 4.15 מיליון אג"ח בתמיכת 67% ממצביעי המחוז. בנוסף להנפקת אג"ח בסך 4.15 מיליון, אישרו מצביעי המחוז גם אג"ח של .95 מיליון למטרות רכישת אתרים ובניית אודיטוריום. הקשר השני היה הכרחי כדי לכלול אודיטוריום בבית הספר התיכון החדש. דרך המדינה, הכספים היו זמינים רק לקפיטריה/אודיטוריום משולב. עם תוכניות האמנויות הנרחבות בבתי הספר בעיר לימה, הקשר השני הוצע ונתמך על ידי 62 אחוזים ממצביעי המחוז.
באמצעות פרויקט הבנייה, כל מבני הרובע שופצו, הוסבו או הוחלפו. לאחר דיונים רבים עם OSFC, התוכניות הסופיות היו לשפץ את חטיבת הביניים לימה צפון, להפוך את חטיבת הביניים לימה מערב לבית ספר יסודי, ולבנות ארבעה בתי ספר יסודיים חדשים, שני חטיבות ביניים חדשות ובית ספר תיכון חדש.
שמות בית ספר חדשים
באוקטובר 2001 נערך אירוע "שם בית ספר זה". התקבלו למעלה מ-200 הצעות ונאספו חוות דעת על קמע וצבעים ברחבי המחוז. מתוך ההצעות, הוועדה הציעה חמישה נושאים עם מספר שמות לכל נושא: היכל התהילה של בוגרים נכבדים; תושבי אוהיו המפורסמים; נשיאי אוהיו; אמריקאים מפורסמים ופטריוטיים.
ההמלצה כללה להשאיר את שמות חטיבות הביניים והתיכון זהים. בינואר 2002, מועצת החינוך הצביעה על קבלת הנושא הפטריוטי וקראה לבתי הספר היסודיים: בית הספר היסודי חופש בשדרת קאלומט; בית הספר היסודי מורשת בשדרת הקולג'; בית ספר יסודי עצמאות ברחוב מטקלף; בית ספר יסודי ליברטי ברחוב קיבי; ובית הספר היסודי יוניטי ברחוב שלישי מזרח.
המועצה גם אישרה להוסיף את לימה לשם של כל חטיבת ביניים. בדצמבר 2001 אישרה המועצה את הספרטני כקמע לכל בתי הספר במחוז וארגמן ואפור כצבעים.
בזמן שהקהילה עבדה על שמות בתי הספר, אנשים התנדבו להפוך את סגירת בית הספר והפתיחה למיוחדת.
חגיגת השיבה הביתה
ביום ראשון, 5 במאי 2002, ערכו בתי הספר בעיר לימה חגיגת שיבה הביתה. בתי הספר היו פתוחים אחר הצהריים וטקס סיום קצר נערך במדשאה הקדמית של חטיבת הביניים דרום בשעה 16:30. עם מוזיקה של הלהקה הסימפונית הבכירה של לימה. בתום הטקס נערך שיגור בלונים. המשתתפים השיקו 500 בלונים, בכל צבעי בתי הספר של המחוז, כדרך לזכור את ההיסטוריה של המחוז ולאמץ את העידן החדש.
ב-Lima Senior, הסרט התיעודי, "לזכור את העבר - לעצב את העתיד", הוצג באודיטוריום ובתי ספר רבים הפכו את היום למיוחד עבור האורחים שלהם עם אלבום ותמונות. לאורחים הוגשה חוברת הנצחה, המציגה את כל בתי הספר במחוז. למעלה מ-2,000 איש השתתפו בחגיגת השיבה הביתה.
בום הבנייה ממשיך
ב-3 ביוני 2002, נערכו שלוש פריצות דרך עבור חטיבת הביניים לימה דרום, תיכון לימה והפיכת חטיבת הביניים המערבית לשעבר לבית הספר היסודי החדש של הריטג'.
חטיבת הביניים לימה דרום שוכנת באתר התיכון לשעבר בדרום ומשלבת מאפיינים אדריכליים של הבניין המקורי. כמעט 200 חבילות נרכשו כדי לרכוש את האתר בשטח של 38.5 דונם עבור ה-Lima Senior החדש שממזרח לאצטדיון לימה. האתר כולל גם את הנכס שבו עמד הבניין המזרחי בסוף המאה ה-19. כמה מאות אנשים התאספו לרגל פורצת הדרך של לימה בכיר, בה השתתפו מושל אוהיו בוב טאפט ופקידים מקומיים ומדינה רבים.
ב-26 באוגוסט 2002, שלושה בתי ספר חדשים נפתחו בלימה והשיפוץ בחטיבת הביניים לימה צפון הושלם.
חופש שילב תלמידים מחלק מבתי הספר היסודיים אדיסון וושינגטון-מקינלי ויוניטי שילבה תלמידים מחלק מבתי הספר היסודיים אדיסון וויטייר. בחטיבת הביניים לימה דרום נמצאת תוכנית המגנטים למדע-טכנולוגיה של חטיבת הביניים וכל חטיבות הביניים משרתות כעת את כיתות ה' עד ח'.
בדצמבר 2002 הסתיימה ההסבה של בית הספר היסודי מורשת. מורשת שילבה תלמידים מהוראס מאן, ווסטווד ותכנית המגנטים היסודית לאמנויות.
ב-3 ביוני 2003, שנה בדיוק לאחר פריצת הדרך עבור לימה בכיר ויום השנה לתחילתה הראשונה של לימה, שתי פריצות הדרך האחרונות של פרויקט הבנייה הזה תוכננו לבתי הספר היסודיים "עצמאות וחירות". בשל מזג האוויר הסוער, נדחו הפריצות ליום שישי, 6 ביוני.
עצמאות נמצאת באתר לשעבר של אירווינג ומשלבת תלמידים מבתי הספר היסודיים אירווינג ואמרסון. ליברטי נמצאת על האדמה שבין בית הספר היסודי לשעבר לינקולן ובית הספר התיכון המקורי בלימה. הוא משלב תלמידים מבתי הספר היסודיים Faurot ו-Lowell.
באוגוסט 2004 נפתחו חטיבת הביניים לימה דרום, תיכון לימה ובית הספר היסודי לעצמאות. בית הספר התיכון החדש לימה הוא 284,861 רגל מרובע עם אודיטוריום חדיש, מרכז מדיה וחדר כושר בעלות של כ-35,000,000 $.
בית הספר היסודי ליברטי נפתח בינואר 2005 לציון השלמת פרויקט הבנייה האחרון.
בשנת הלימודים 2006-2007, מחוז בית הספר של העיר לימה חוגג את יום השנה החמישים עם כל הבניינים החדשים והמשופצים.
ארגון מחדש
השינוי האחרון הגיע רק לפני כמה שנים עם ארגון מחדש בכל המחוז. בניין מגנטים לאמנויות מגן ילדים עד כיתות ח' שנפתח בבית הספר היסודי ליברטי ודרום הפך לביתו של הגן באמצעות תוכנית המגנטים למדע וטכנולוגיה של כיתה ח'.
גם המשרדים האדמיניסטרטיביים של המחוז, הנקראים כיום המרכז החינוכי של ד"ר ארל מקגוורן, הועברו לאגף בדרום. המרכז החינוכי לשעבר נסגר.
גם בחטיבות הביניים של המחוז נרשמה שינוי. לימה צפון היא כעת ביתם של תלמידי כיתות ה' ו-ו' ובמערב ביתם של תלמידי כיתות ז' ו-ח'.
בתחילת 2013, מועצת בית הספר הצביעה להרחיק את תיכון בכיר לימה מהתפיסה של בתי ספר קטנים, שהיא עושה כבר 10 שנים.
כשהחלה שנת הלימודים 2013-14, לימה סניור חזרה לבית ספר תיכון אחד, והמרימה מחדש את הרוח והגאווה הספרטנית.
באותה שנה החל הרובע פרויקט שיפוץ של האצטדיון בסך 1.8 מיליון דולר. הושלם בזמן לעונת הכדורגל 2014-15, ועד בית הספר שינה את שמו לאצטדיון הספרטני. זה היה מאמץ להמשיך את המומנטום של רוח ספרטנית גוברת וגאווה.